השר פרץ: "הממשלה חייבת להוביל את הבנייה הירוקה ולא להגרר אחרי המציאות"

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, הציג בקבינט הדיור את תועלות הבנייה הירוקה שמקדם המשרד 

מומחה עולמי לנושא שהשתתף בדיון קבע כי על כל שקל שמושקע בהפיכת הבניין לירוק, הדייר יקבל חזרה לפחות עשרה שקלים. 

בנוסף, מנתונים שהוצגו בדיון עולה כי בבתי ספר ובמשרדים שנבנו לפי עקרונות הבנייה הירוקה, חלה עלייה בפריון הלמידה והעבודה, עלייה בציונים, ירידה בימי המחלה וחיסכון אדיר בהוצאות.

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ: " בעוד 15-20 שנה כל אזרחי ישראל יעדיפו לגור ולשהות בבניינים ירוקים ולכן הממשלה חייבת להוביל את הבנייה הירוקה תוך שינוי החקיקה וקביעת רגולציה ולא להגרר אחרי המציאות המשתנה. הוכח מעבר לכל ספק שאזרחים ישראלים שעברו לבנייה ירוקה גם מרוויחים כלכלית בהוצאות על אנרגיה ומים וגם חוסכים תחלואה. אילו אזרחי ישראל היו יודעים שבנייה ירוקה תחסוך לילדיהם אלרגיות ואסטמות הם היו מוכנים לשלם גם עוד שני אחוז"

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, הציג היום בקבינט הדיור את יתרונות הבנייה הירוקה שהפכה מקובלת בעולם והוכיחה עצמה כחסכונית כתוצאה מהתייעלות אנרגטית ושימוש בחומרי גלם ממוחזרים. על אף שבישראל ישנם תנאים מיטביים לבנייה ירוקה, אנו עדין בפיגור אחרי העולם. כך למשל, בעוד שבאירופה אחוז השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים עומד על 53%, בישראל עומד שיעור זה על 17% בלבד. "אנו הראשונים להמציא טכנולוגיות יעילות, אבל האחרונים להשתמש בהן", אמר השר פרץ בדיון.

המשרד להגנת הסביבה הביא לדיון את גרג כץ, מומחה בינ"ל לבנייה ירוקה המשמש כנשיא "קפיטל אי" המתמחה בהשקעות בתחום האנרגיה הנקייה. בסקירתו לשרים אמר כץ כי בעולם על כל דולר שהדייר משקיע בהפיכת דירתו לירוקה, הוא מרוויח חזרה 10 דולרים. כץ ציין כי בישראל התועלת צפויה להיות גבוהה יותר בשל תעריפי החשמל והמים הגבוהים הקיימים כאן. עוד עולה מנתונים שהציג כץ כי עלות הבנייה הירוקה מייקרת בשני אחוזים בלבד את מחיר הדירה, אך כאמור, התועלות גבוהות בהרבה.

מנתונים שהציג המשרד עולה כי בכל שנה מרוויחה משפחה המתגוררת בדירה ירוקה לא פחות מ-1,700 שקלים. החיסכון הנוצר מפעילות של בית ספר אשר נבנה לפי התקן הירוק עומד על 73,994 ₪ בשנה ומשרד ממוצע שנבנה לפי התקן חוסך כ-20,000 ₪ בשנה. נתונים אלה אינם כוללים תועלות מצמצום היעדרויות מורים בשל ירידה בימי מחלה, ירידה במחלות דרכי נשימה עליונות, צמצום עלויות ייצור חשמל בשעת השיא וחיסכון בהקמת תחנת כוח נוספת.