עמיר פרץ - שכר מינימום לחיילים בסדיר - נאום בכנסת

ח"כ עמיר פרץ (העבודה) בעת מעמד העלאת הצעת חוק גמול לחיילים בשירות חובה  16.11.11 

אדוני היו"ר - כבוד השרים, חברי הכנסת, אני רוצה ראשית להודות לחברי, חבר הכנסת גדעון עזרא, יחד עם עוד 52 חברי הכנסת  שחתמו על החוק, אבל חברי גדעון עזרא בהחלט השקיע בזה רבות ורואה בזה דבר חשוב ביותר.

חברי הכנסת, לפני כשנתיים עמדה הצעת חוק דומה שהצגתי בפני הכנסת, ב-2008 הצלחנו להעביר אותה בקריאה טרומית. לצערנו הרב, בקריאה הראשונה, למרות שהצעת החוק קיבלה רוב, חסרו לנו שני קולות - - בגלל שהחוק הוא חוק תקציבי, והיינו צריכים לגייס 50 קולות כדי שהחוק ימשיך ויגיע לוועדות להשלמתו. 

מדובר בחוק שבא לפצות חיילים בשירות סדיר על אותן שלוש שנים שהם תורמים למדינת ישראל, והחוק הזה מייצר ויכוחים מאוד לא פשוטים, ויכוחים עקרוניים. קודם כול, יש הוויכוח העקרוני שמדבר על כך שאם אנחנו נתחיל לשלם לחיילים שכר חודשי כביכול, או תגמול חודשי, אנחנו הופכים את צבא-הגנה לישראל לחיל של שכירים, והמוטיבציה להתגייס לצה"ל תהיה מוטיבציה שרובה ככולה נובעת מהתגמול. 

אני רוצה להתנגד לכך בכל תוקף. אין לי בכלל ספק שצעירי מדינת ישראל רוצים להתגייס כדי לשרת את מדינת ישראל, כדי לתרום לה. לא במקרה אנחנו רואים שהצעירים הישראלים מתחרים מי יגיע ליחידות מובחרות יותר, ובניגוד לתחושות הכלליות, אז משנה לשנה דווקא המספר של המועמדים ליחידות הטובות ביותר רק הולך וגדל.

ולכן, אני מציע לכולם להסיר את הטיעון הזה. הרי אף אחד לא חושב שאם היו אומרים לחייל: אתה תוכל להשתחרר מצה"ל אבל תוותר על הגמול שלך, אז הבעיה הכספית היתה עומדת לנגד עיניו. בשום פנים ואופן. אם הוא היה מקבל החלטה שהוא רוצה להשתחרר, לא הגמול הכספי היה עוצר אותו.

אבל אני רוצה לפנות דווקא לסיעות הערביות ודווקא לסיעות החרדיות, ששם בעצם יש אוכלוסייה שחלקה הגדול לא מתגייס. אני רוצה לומר לחברי הכנסת מהסיעות הערביות שנכון שבאופן אוטומטי חברי הכנסת מהסיעות הערביות מתנגדים לכל הטבה שניתנת לחיילים, שכביכול יש מאחורי זה איזה תפיסה: מדוע אנחנו צריכים לשפר, לעודד גיוס של חיילים, מוטיבציה לחיילים? לא יעלה על הדעת. אבל אני רוצה להזכיר לכולם, וודאי היושב-ראש זוכר, כי הוא מוותיקי הבית. הרי מה עמד בבסיס הצעת החוק שהעברנו כשהקמנו את הקרן לחיילים משוחררים? הרי היא היתה קשורה לעובדה שביטלנו את אותה קצבת ילדים שהיתה בעבר, שהיתה ניתנת - -

לא, - - קצבת ילדים שניתנה בגין שירות צבאי. הסכום הוכפל. ואז אמרנו: לא יעלה על הדעת שתהיה אפליה, שקצבת ילדים תהיה תלויה בשירות של ההורים, או של בני המשפחה, וזה יוצר אפליה מול המגזר – מגזר המיעוטים, ואמרנו: בואו נעשה הפרדה. קודם כול תהיה קצבת ילדים שווה – ילד הוא ילד, ולא משנה מה עשו הוריו, אבל אמרנו – בואו נתחיל תהליך שבדרך אחרת נשפר את מצבם של החיילים.

אני רוצה גם לומר שהטיעונים של האוצר היו על עלות כספית בלתי אפשרית, ואני רוצה לציין את חברי גדעון עזרא, שבהצעתו מיתנו את ההצעה כדי שהעלות הכספית תהיה נמוכה יותר. בהצעת החוק המקורית נקבע שכל חייל, מיום שהוא מתחיל לשרת, יקבל תמורה של שכר מינימום לכל חודש שהוא ישרת. קודם כול, שינינו את השם של התמורה; במקום לקרוא לזה בחוק "שכר מינימום", אנחנו קוראים לזה "גמול לחיילים", כדי שלא יהיה קשר בין האוכלוסייה העובדת לבין הגמול הניתן. דבר נוסף – ושוב אני מציין את חברי גדעון עזרא, שאמר: בואו נלך קודם רק על השנה השלישית. בהצעת החוק הזאת היום אנחנו מציעים לשפר, ולתת גמול רק לחיילים שבשנת השירות השלישית שלהם – או לחיילות בשנת השירות השניה שלהן, כדי לא ליצור אפליה כלפי חיילות בצה"ל – אבל אנחנו ויתרנו על המטרה המרכזית, שאומרת שצריך לצ'פר חייל מיום שהוא הגיע. אנחנו הוספנו וצמצמנו את העלות התקציבית, בזה שקבענו סכום קבוע, של 2,500 שקלים, ועשינו הבחנה בין חיילים לוחמים לתומכי לחימה בפיצוי שיינתן להם, כלומר לקחנו – בהחלט בצורה מעמיקה – את כל הטיעונים שנשמעו בדיונים בסבב הקודם, והבאנו אותם לידי ביטוי בהצעת החוק.

אני רוצה לפנות לחברי הכנסת. אי-אפשר כל היום לדבר גבוהה גבוהה, לדבר על החיילים, לחבק אותם, לבוא ולתת להם את כל האהבה, ומצד שני כולנו יודעים שהפער שנוצר בין צעיר ישראלי שמשרת וצעיר ישראלי שלא משרת הוא פער גדול, אם בהכנסה כלכלית שצעיר שלא משרת צובר, או אם בכך שהוא הולך ללמוד לימודים אקדמיים. לימודים אקדמיים. מה אנחנו מבקשים? צמצמנו את העלויות באופן דרמטי. אני רוצה להזכיר לכל חברי מסיעת הליכוד: כולם כאיש אחד הצביעו בעד החוק, כי החוק הזה היה בקדנציה הקודמת, והצביעו בעד החוק, עם המסגרת הגדולה, ואני חושב שאין שום סיבה שהפעם נדחה את החוק.

ולכן, בשמי ובשם חבר הכנסת גדעון עזרא, ובשם כל אותם 52 חברי כנסת, אני פונה היום לכנסת ישראל ומבקש: תנו ביטוי מעשי וממשי לכל הצהרות האהבה והחיבוקים שאתם נותנים במשך כל השנה לחיילי הסדיר בישראל. תודה, אדוני.

עמיר פרץ - ביטחון - בית משפט עיליון

עמיר פרץ - איום גרעין האירני - חדשות 10

ח"כ עמיר פרץ על הצעת חוק לשון הרע

ח"כ עמיר פרץ על הצעת חוק  לשון הרע  21.11.11

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין בכלל ספק שהצעת החוק שמניח בפנינו חבר הכנסת מאיר שטרית היא הצעת חוק שראויה לבחינה מעמיקה. אני בהחלט חושב שמעבר לתוצאה – ואני פונה לחברי מאיר שטרית – אין איש ציבור, בוודאי לא חבר כנסת, שלא היה לו בוקר אחד שהוא קם ומצא את עצמו, מה שנקרא - - -

לא, לא רק בעין המצלמה, אבל כמו שאומרים, תחת אותה ביקורת שלעתים אין לה שום קשר למציאות. מי כמוני יודע. תאמינו לי, היו רגעים שאתה קם ומתקומם ואומר: איך ייתכן?

איך ייתכן בכלל, שמישהו מעז, בקלות כזאת? ואני בהחלט חושב שכל המערכת, העיתונאים, התקשורת, צריכים בהחלט גם כן לעשות חשבון נפש ולשאול את עצמם שאלות. אבל גם כשאני חושב על הנזק האישי שנגרם לי מעת לעת, ואני מעמיד את המשקל, חברי מאיר שטרית, מול העובדה שהפרשנות של מה שהחוק שלך יכול להביא – ואני בטוח שלא לזה אתה מתכוון, כי אני מכיר אותך – הפרשנות אומרת שמתחילים במסע של סתימת פיות. כי בסוף, בסוף-בסוף, הרי אנחנו יודעים שכלי-התקשורת צריכים להיות מספיק אמיצים להיות הבקר מספר אחת, זה שעומד מול השלטון, לאו דווקא מול האופוזיציה. תאמינו לי, אם הייתי מספר לכם סיפורים היום, יש לי ערב שלם לעמוד כאן ולספר על דברים שבאמת לא היו ולא נבראו.

אבל אני שואל שאלה אחרת: אני חושב שאין מקום להגדיל את הפיצוי הכספי, אין מקום לאיים בכסף או בקנסות, אבל לדעתי הגיע הזמן שנטפל בכל מה שקשור בחוקי העיתונות, שבעצם רובם הם חוקים שמבוססים על חקיקה לפני קום המדינה. השאלה היא גם שאלה של חשבון נפש, של איפה המקום שבו יש ועדות פנימיות של העיתונאים, שפעם אחת נראה שהעיתונות בודקת את עצמה ואומרת: אני שוללת.

נכון.  לזה אני חותר.

כי אני חושב שיש מרחק גדול בין עיתונאי שהוא אמיץ לב, שמוכן לשים את כל הקריירה התקשורתית שלו כי יש לו נושא שהוא חושב שזה נושא בנפשו של הציבור, לבין לעתים ילד, באמת, שרק השתחרר ונתנו לו איזה הזדמנות לעסוק קצת בתקשורת, ופתאום הוא, בלי שום בעיה, כבר יודע לנתח את מצבו של ראש הממשלה ושל שר כזה ושר אחר, והוא כבר יודע בדיוק מה חושבים ואיך צריך. אתה לפעמים עומד נדהם, ויש מקום, בהחלט, לבוא ולומר לעיתונאים – אני, בכל אופן, חרף העובדה שאם הייתי מודד את זה לפי חוויות אישיות הייתי מצביע בכל התוקף להצעתו של מאיר שטרית. אבל באווירה הכללית של ההסתערות מול הדמוקרטיה, אני בא ומצביע נגד ההצעה הזו. יחד עם זאת, אני חושב שהגיע הזמן שנבדוק מה הכללים שבהם גם העיתונאים יבדקו את עצמם, גם לאזרחים ולאנשי הציבור תהיה מסגרת שהם יכולים לפנות ולהגיש את דעתם וקובלנתם על עיתונאי, ושם הדברים צריכים להיבחן. תודה.

עמיר פרץ - פגוש את העיתונות

שימו לב לדברי הפרשן אמנון אברמוביץ (לחצו על הקישור ותגיעו ישירות לפרשנות)

מפלגת העבודה - עמיר פרץ - שלי יחימוביץ

ח"כ עמיר פרץ - כיפת ברזל חברתית

כיפת ברזל חברתית
 
כלכלה וחברה, ממשל ודמוקרטיה, שלום ובטחון

כלכלה וחברה

תוכנית כיפת הברזל החברתית נולדה מתוך מציאות חברתית-כלכלית קשה בה אנו חיים. במציאות זו נוצרה שחיקה הרת אסון במצבן הכלכלי והחברתי של משקי הבית בישראל. מאות אלפי משפחות, שכירים כעצמאיים מתקשים לנהל את חייהם ללא צבירת גרעונות וחובות, ידם של זוגות ומשפחות צעירות אינה משגת לשכור דירה, ולא כל שכן לרכוש דירה משלהם. מספר התושבים מתחת לקו העוני גדל במהירות ומגיע ל1.2 מיליון איש, תושבי הפריפריה נדחקים לשוליים ונשכחים מלב, מערכת הבריאות מיטיבה עם העשירים ומקפחת את הציבור הרחב, מערכת החינוך כושלת ומופרטת, שוק העבודה רווי מעסיקים המנצלים את עובדיהם בשכר רעב, מחירי המים, הדלק והחשמל והארנונה ממריאים ופערי השכר מרקיעים שחקים ומציבים את ישראל בראש טבלת אי השוויון העולמית.

כיפת הברזל החברתית בתחום הכלכלי-חברתי

§         תוכנית לאומית להגנה על מעמד הביניים בישראל שתכלול הורדת מחירים משמעותית בתחומי צריכה מרכזיים, כדוגמת דלק, ארנונה, הוצאות על חינוך, דיור, מים ועוד.

§         יונהג חינוך חינם כמכשיר לשוויון הזדמנויות: ממעון ועד לאקדמיה. 

§         שכר המינימום יועלה מיידית מ-47.5% ל-50% מהשכר הממוצע במשק ויועלה בהדרגה ל-58%, בקצב של 1.5% לשנה.

§         פעילות חברות כוח האדם כמעסיק בפועל תיאסר על פי חוק ותפקידן יוגבל למיון, הכשרה והשמה בלבד.

§         תגובש תוכנית לאומית מקיפה להפחתה משמעותית של מימדי העוני שעיקרה התחייבות הממשלה בחוק להוצאת 150,000 איש ממעגל העוני בכל שנה, תוך הבטחת קיומם בכבוד של ילדים, קשישים ומשפחות עובדות.

§         קצבת הזיקנה תועלה בהדרגה עד לרמה של 25% מהשכר הממוצע במשק.

§         תובטח רשת בטחון ממשלתית לכספי הפנסיה של אזרחי המדינה.

§         תיושם מהפיכת "דיור זמין" אשר בבסיסה בניה תקציבית של לפחות 100,000 דירות להשכרה, רפורמה בהפשרות קרקעות ומתן ערבויות מדינה לבונים להשכרה.

§         יבוצע שינוי מערכתי לעידוד תעסוקת החרדים ושילובם בשוק העבודה וההכשרה המקצועית.

§         יצומצם הפער המגדרי בישראל, כדי להקל על אמהות ואבות לשלב פיתוח קריירה עם השקעה בגידול הילדים וטיפוח חיי המשפחה.

§         תיושם תוכנית מקיפה לקידום החברה הערבית והדרוזית, יצירת מקומות עבודה תוך קביעת כללים מחמירים בחוק לפיקוח על מניעת אפליה, שוויון הזדמנויות לתעסוקת אקדמאים במקצועות העתיד: בטכנולוגיה, מחקר מדע והייטק. צמצום העוני תוך שימת דגש על חיזוק ושילוב האישה הערביה ומאבק באלימות הגואה, מתן מענה לתכנון ולבניה כדי להתמודד עם מצוקת הדיור בקרב זוגות צעירים בפרט ובמגזר בכלל.

§         עידוד מגזר העצמאים והעסקים הקטנים על ידי אשראי בערבות המדינה והחלת דמי אבטלה על עצמאים מובטלים.

§         יוגדל מספר הבנקים בישראל לטובת הגברת התחרות והשירות ללקוחות, תוך מתן עדיפות לבנקים ייחודיים שיתמקדו בטיפול במשפחות ומשקי בית.

§         טיפול שורש בריכוזיות ההון בישראל על ידי חקיקה שתצמצם את הריכוזיות ותמנע את שליטת בעלי ההון במשאבי המדינה.

ממשל ודמוקרטיה

מדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, נמצאת היום תחת התקפה מבית ומחוץ. יותר ויותר נורות אזהרה נדלקו אצלנו מפני התקרבות מדאיגה לתואר המפוקפק "מדינת אפרטהייד". סדרת חוקים בעלי אופי וריח גזעני הונחו לאחרונה על שולחן הכנסת, תוך סיכון המרקם העדין בין הרוב היהודי והמיעוט הערבי במדינה. הקשר המסוכן בין הון לשלטון בישראל מהווה איום על הדמוקרטיה הישראלית ועל יכולתה לעמוד בלחצים של טייקונים הרואים עצמם "כל יכולים". מערכות אכיפת החוק והמערכת המשפטית אינן עומדות בלחץ ובקיעים חמורים בהן נחשפים לעיני כל. הליכי החקיקה בכנסת נגועים באינטרסנטיות כלכלית שתוצאותיה הן שעבוד משאבי המדינה לצרכי שמירה על הקואליציה. סמכותו וכוחו של השלטון המקומי נשחקים וגוברת תלותו במערכת השלטון המרכזית.

כיפת הברזל החברתית בתחום הממשל והדמוקרטיה

§         תוקם מערכת בקרה עצמאית בעלת סמכות שיפוטית לצמצום וניטרול נקודות החיבור בין ההון לשלטון בישראל.

§         תונהג שיטת בחירות חדשה לכנסת שתשלב 30 נבחרים ארציים ו-90 אזוריים. כך תגבר מחויבותם של נבחרי הציבור לבוחריהם ותשופר העשייה של חברי הכנסת באזורים בהם נבחרו.

§         ביצוע רפורמה מעמיקה במערכת המשפט שמטרתה הקלת העומס בבתי המשפט, צמצום עינוי הדין וייעול הליכי קבלת ההחלטות השיפוטיות בכל הערכאות.

§         קביעה בחוק שכל חוק בעל מאפיינים גזעניים לא יאושר אלא רק ברוב מיוחס. לבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים גזעניים.

§         יבוטל חוק ההסדרים שהפך כלי עוקף ממשל ודמוקרטיה ופוגע ביכולתה של המכנסת לפקח על הממשלה.

שלום ובטחון

שעון החול המדיני הולך ואוזל. במהלך ספטמבר השנה צפוי האו"ם לאשר ברוב עצום הכרה במדינה פלסטינית בגבולות 67 שבירתה ירושלים. הממשלה הנוכחית מסרבת לראות את הנולד ולנקוט פעילות יזומה אשר תוכל לשפר את מעמדה של ישראל במועד ההחלטה ולהעניק לה יתרונות מרחיקי לכת בתחום הבטחוני והמדיני. במקום לפעול בהקדם כדי למנוע הוקעה של ישראל כפולשת ומנשלת על ידי העולם כולו, בוחר ראש הממשלה לטמון את ראשו בחול.

כיפת הברזל החברתית בתחום השלום והבטחון

·         לא תהיה פשרה על חובתה של המדינה לדאוג לבטחון אזרחיה. צה"ל ומערכות הבטחון האחרות יפעלו לשמירת שלומה ובטחונה של המדינה.

·         תוצג תוכנית לשלום אזורי שתכלול פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומו"מ לשלום בהתבסס על היוזמות הבינלאומיות.

·         האירועים הדרמטיים המתרחשים במדינות השכנות מחייבים את ישראל ליצירת תנאים לשיתוף פעולה והתקדמות להסכמי שלום.

·         בסוגיה הפלסטינית תגובש תוכנית שלום שתבסס על העקרונות הבאים:

·         הסכם בנושא הגבולות בהתבסס על קווי 67 עם תיקונים וחילופי שטחים שישמרו בידי ישראל את ירושלים גושי ההתישבות.

·         קביעת לו"ז ליישום התוכנית והעברה מסודרת של השליטה על השטחים שיפונו לידי הממשלה הפלסטינית בראשות אבו מאזן.

·         יישום תוכנית פינוי-פיצוי עבור תושבי יהודה ושומרון שיפונו משטחי המדינה הפלסטינית.

·         קביעת סידורי בטחון שיכללו הסדרי מעבר כוחות, הגנה על שדות תעופה וכו', תוך שילוב כוחות בינלאומיים במסגרת האו"ם.

·         פתרון בעיית הפליטים במסגרת המדינה הפלסטינית בלבד.

·         קריאה לועידה בינלאומית להשקעות ופיתוח פרויקטים כלכליים שיחזקו את הסכם השלום ויהפכו לחלק בלתי נפרד ממנו.