עמיר פרץ - תקציב משרד הביטחון

נאום עמיר פרץ - אי אמון בממשלת נתניהו 20-7-15

אדוני ראש הממשלה, בהצעת אי אמון זו לא מוטלת עלי החובה להוכיח כי הסכם הגרעין שנחתם בוינה הוא כשלון היסטורי. רוב חברי הבית הזה חושבים כך, הציבור חושב כך ובמיוחד אתה ראש הממשלה חושב כך. אתה עובר ממיקרופון  למצלמה ,מראיון לאולפן כדי לחזור על המסר: זה הסכם רע, טעות היסטורית, כשלון. כשלון  כשלון. שמענו.

אדוני ראש הממשלה, כשלושה עשורים גם אתה וגם אני משרתים את עם ישראל ,כל אחד לפי דרכו ,כל אחד ע"פ תפיסתו  והיינו עדים לאירועים הכי המשמעותיים ביותר, חלקם תוצאה של  התלקחות שאיבדה שליטה וחלקם פועל יוצא של מדיניות ותיכנון מוקדם. בסופו של כל אירוע ביטחוני או מדיני נשאלה השאלה: האם זו הייתה הדרך היחידה ,האם זו הייתה הדרך הנכונה ? האם נשקלו באמת כל החלופות ? האם חשבנו על כל ההשלכות? מה מחיר קבלת החלטה, וחשוב מכך,מה מחיר אי-קבלת החלטה?

ההסכם עם איראן לא בא כרעם ביום בהיר. הוא שיאו של תהליך ארוך, ולמען האמת, די גלוי ושקוף. אין פה הפתעה, לא טקטית ולא אסטרטגית.

להסכם שנחתם עם איראן ,מדינת ישראל אמורה להגיע מוכנה  ,שולטת במתרחש ,כשהאופציות בידינו והעולם איתנו - קשוב לעמדותינו, נכון לשמוע הסתייגויותינו, מוכן לשקול את הצעותינו.

כבר כמעט שני עשורים בהם הצבת  את הנושא האיראני כנושא מרכזי הן בשבתך באופוזיציה ,הן כאזרח מודאג ,הן כחבר כנסת והן כראש ממשלה.

כשנבחרת לראשות הממשלה - ב 2009 בנאום בר אילן הכרזת כך :  " זה שנים שאני פועל ללא לאות להקמת חזית בינלאומית נגד ההתחמשות של איראן בנשק גרעיני". אמרת וצדקת. זה הנושא שמגדיר אותך כראש ממשלה. שום דבר אחר לא באמת מעניין או מעסיק אותך.

כראש ממשלה קבעת סדר יום החלטי וחד  ערכי בנושא זה : שיעבדת את כל  האינטרסים  של מדינת ישראל לעניין האיראני ,שינית את סדרי העדיפויות של מערכת הביטחון , קבעת שאין פנאי  ומשאבים לטפל באיכות החיים כי אנחנו עסוקים בחיים עצמם.

לכן, אדוני ראש הממשלה, ההסכם הזה הוא שלך.

זהו המקרה הבולט ביותר שבו אין דרך לחלק את האחריות על הכישלון. טוב או רע: זה אתה ורק אתה.

למי תגלגל אותו ? לשר לעניינים אסטרטגיים? ,לשר לענייני מודיעין? ,לשר הביטחון?

אין לאן לגלגל אותו, אין גם צורך לערוך בדיקת אבהות ,כי הdna  של הכישלון הזה הוא כולו שלך וברור לחלוטין כי אם היית מצליח בדרכך ,לא היית מאפשר לאיש להיות שותף להצלחה ולכן אין כל סיבה שמישהו יהיה שותף איתך לכישלון.

תקצר היריעה ותתייגע המליאה מפירוט נתיב התעתועים אליו גררת את מדינת ישראל , אך את הדבר המרכזי מוכרחים לנתח .

עמדו בפניך שתי חלופות מרכזיות: האחת העימות הצבאי והשניה ההידברות הדיפלומטית, במיוחד ובעיקר עם ידידתנו ארצות הברית.

בסוף 2012 ,אחרי שהתחלפו כל ראשי המערכת הצבאית  והביטחונית ,אלה שכביכול התנגדו לתקיפה, הגיעו מזכירת המדינה קלינטון ,שר ההגנה פנטה והרמטכ״ל האמריקאי לביקורים שנועדו למנוע מימוש פעולה צבאית ולאפשר זמן נוסף למיצוי הסנקציות והמהלכים הדיפלומטיים. 

ואתה הודעת לאחר ביקורים אלה ואני מצטט:

"זה חייב להשתנות, זה חייב להשתנות מהר, כי הזמן לפיתרון בדרכי שלום הולך ואוזל"

חלף זמן, והסתבר כי באופן מעשי התקיפה ירדה מסדר יומך. מהיכרותי את המשמעויות אני סבור כי זו הייתה החלטה נכונה, אך מרגע שאלה היו פני הדברים היית חייב  לקבל החלטות אמיצות ולבצע את החיבורים נכונים, אך אתה התחמקת מקבלת החלטות , פחדת מהכרעות ועכשו אתה מתחמק מאחריות.

האם זו מנהיגות?? אתה מציג את עצמך כמומחה מס' 1 לנושא האיראני ולכן מצפים ממך להחלטות , למדיניות ברורה , למאמץ מדיני של ממש , במקום זה אתה מתרץ ,מאיים,כועס, נרגן, מאשים,מפזר ומעצים פחדים, הפכת לנביא זעם וחורבן של העת החדשה.

והנה אנחנו מתעוררים למציאות חדשה ,כאשר אויבנו מתחזקים וידידנו מתרחקים, איראן לגיטימית יותר עם משאבים גדולים יותר, שחלקם יוזרמו למימון הטרור והכל בראשות משטר קיצוני ,שלמרות ההסכם לא שינה את דרכו ולא את מסריו , והכל בתקופה בה מבנה המזרח התיכון ,במעגלים הנושקים את גבולותיה של מדינת ישראל , ובמעגלים הרחוקים יותר מתפרק לנגד עיננו והופך עמוס יותר ויותר באירגוני טרור קיצוניים ,בלתי צפויים עם האצבע קלה על ההדק וללא שום אחריות מדינתית, מזרח תיכון שאי השקט שבו ילך ויגבר , מגמות ההתגרענות במדינות נוספות ילכו ויתחזקו ולכן הערכת המצב האסטרטגית הינה חד משמעית וניתן לקבוע כי המציאות היום קשה יותר מאשר המציאות לפני ההסכם, אך אין כל כוונה להתחרות ברטוריקה שלך וביכולתך לתאר את הסכנות , אך החרפת הרטוריקה אינה תחליף לניתוח אמיתי וללקיחת אחריות.

מסיבות מובנות לא אוכל להכנס לפרטים , אך יש מספיק סיבות טובות לשאול אותך, מדוע התעלמת מפתרונות חלופיים שהוצגו ע"י צה"ל ,המוסד ובוודאי המל"ל שמחוייב לכך בחוק?, כמה באמת קיימת את החובה המוטלת עליך לדון בתפיסת "ההיפכה מסתברה "שהייתה שחייבת להיות חלק מהדיון.

ואני פונה אליך אדוני ראש הממשלה, כמי שיושב עדיין על ההגה של המכונית הזו שהיא מדינת ישראל ,עם ישראל, אתה לא יכול להמשיך להתנהג כמו הנהג שהתחפר ובמקום לחשב מסלול חדש ממשיך ללחוץ "פול גז" ולהתחפר עוד ועוד.

עצור רגע! חשוב  מחדש!

המציאות השתנתה ודרושה חשיבה מחודשת ,ולפני שאתה ממשיך בהסתערות שתוכל להעמיק את הקרע ביננו לבין ארה"ב והעולם החופשי , כי זה נראה כמו מסע חסר תוחלת,הרי לא מדובר במצב של ערב הסכם שאז כל מהלך של האמריקאים היה משפיע על ההסכם כולו , היום אנחנו במצב חדש גם אם הקונגרס האמריקאי לא יאשר את החוק המבטל את הסנקציות וגם אם יושג רוב למניעת הווטו של הנשיא, הרי אין זה משפיע על ההסכם ,ההישג המקסימאלי לעצור את הסנקציות האמריקאיות וזה לא ישפיע על שאר המעצמות ,אנחנו כבר צופים בחברות בינלאומיות רבות, שדוהרות לחדש את הפעילות הכלכלית באיראן , האו"ם יאשר את ההסכם היום  ואת ביטול הסנקציות, ואתה לפי מיטב ידיעתי אינך מתוכנן להופיע לפני הדומה הרוסי , הבונדסטאג הגרמני ,הפרלמנט הבריטי , הסנאט הצרפתי או מועצת העם בסין ,שהם כנראה יבטלו את הסנקציות על הסכם וינה,  ולכן אדוני ראש הממשלה , עצור! , עשה חשיבה מחדש , תבחן כיצד ניתן למזער את כישלונך, כיצד ניתן לייצר כלים חדשים שיקטינו את הנזקים הקשים שגרמת למדינת ישראל

אני רוצה לסיים את דבריי ולסכם את "הישיגיו" של ראש הממשלה במאמץ של שני עשורים

רצית להקים חזית בינלאומית נגד איראן ונוצרה חזית בינלאומית נגד ישראל.

רצית להחליש את איראן וליצור לה דה –לגיטימציה , יצרת מצב בו איראן יותר לגיטימית וישראל פחות.

חזרת ואמרת כי כל האופציות על השולחן ומצאנו את עצמנו בלי אופציות ובלי שולחן.

במרץ 2012 אמרת בקול רם ולתשואות חברי איפא"ק את המשפט הידוע:

אם זה נראה כמו ברווז,הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז ,אז זה ברווז"

ולכן תהיה ישר עם עצמך ותעשה חשבון נפש אמיתי ,תגיע למסקנה שאם זה נראה כמו כישלון,נשמע כמו כישלון ומהדהד כמו כישלון זה כישלון! וכולו שלך ולכן על הכנסת להצביע אי אימון בך ובממשלתך.

עמיר פרץ - הקרב על הגז

עמיר פרץ - מלחמת לבנון השלישית

עמיר פרץ - ברכה לדף הפייסבוק

הצטרפו אלי גם בפייסבוק: עמיר פרץ
https://www.facebook.com/Peretz.Amir

עמיר פרץ - פירוק מונופול הגז

עמיר פרץ - שינויים בממשלת נתניהו

עמיר פרץ - אופוזיציה לטובת האזרח

עמיר פרץ - לא מאמין לנתניהו

עמיר פרץ - השביתות ופיטורי עובדים בדרום

עמיר פרץ - שביתה בדימונה - פיטורי עובדים בכיל - עושים סדר

עמיר פרץ - שביתה בדימונה - פיטורי עובדים בכיל - לב המדינה

עמיר פרץ - שביתה בדימונה - פיטורי עובדי כיל - רדיו דרום

עמיר פרץ - שביתה בדימונה - פיטורי עובדי כיל

עמיר פרץ - אופוזיציה לממשלת נתניהו 2015

עמיר פרץ - המחנה הציוני לאופוזיציה

עמיר פרץ - גזענות נגד אתיופים - קואליציית ימין

עמיר פרץ - נאום פתיחת הכנסת ה-20

"לפני עשרים ושבע שנים, יומיים לפני ההשבעה חיכיתי עם אבי זכרונו לברכה, להגעתם של הגדנ"עים שבאו למסור לי את תעודת חבר הכנסת – זו הייתה המסורת באותם ימים. זו הייתה התרגשות גדולה עבורי וגאווה גדולה לתושבי העיר שדרות.

למחרת חציתי בצעדים מדודים ובפיק ברכיים את מפתן הכניסה למשכן. תחושת גודל המעמד ועומס המשימה גרמה לי לצעוד בחשש שמא אמעד חלילה, והרי עיני כל העם נשואות.

והיום – אני כאן, ותיק חברי הכנסת, עדיין מלא התרגשות, עדיין בתחושה של התחדשות.

חברות וחברי הכנסת, לא אל היכל התהילה הגעתם. אל תחפשו אותה בכל פינה, בכל קצה מסדרון, בכל חדר וועדה ולא באולם המליאה. הכנסת היא משכן של מחוייבות ועבודה קשה, עבודת קודש ממש. עלינו להקפיד כי כל מעשה חולין ייעשה מתוך חרדת קודש.

חבריי חברי הכנסת -  שמו של בית המחוקקים, הפרלמנט, נגזר מהשורש הצרפתי "פרלה" -דיבור.

אני פונה אליכם חברי הכנסת, אל תקלו ראש במילים הנאמרות כאן. מילים אינן רק צירוף אותיות והברות. מילים הן הוויה בפני עצמה. הן לא רק מתארות את ההיסטוריה, הן מעצבות ויוצרות אותה.

מילים יכולות לרומם ולהפיל, ליצור ולנפץ, לקרב ולהרחיק, להפיח חיים וליטול חיים, לחרחר מלחמה ולבשר שלום.

מילים הן כמו חץ הנורה מהקשת. לעולם לא נוכל להסיגן לאחור ולבטל את השפעתן. מילים יכולות להסב לדובריהם תהילת נצח או דיראון עולם, וכפרפראזה לדברי אבטליון, בהשמטה של אות אחת אומר לכם חברותיי וחברי: "ח"כים היזהרו בדבריכם".

עלינו לזכור כי נאומים מלוטשים, צחצוחי לשון או שפה מושחזת, אינם תחליף לתוכן משמעותי.

ההיסטוריה לא חסרה מנהיגים גדולים ששינו את העולם. ביניהם נואמים דגולים כמו מרטין לותר קינג, נלסון מנדלה, דוד בן גוריון, מנחם בגין. אך היו מנהיגים שלא כושר הדיבור עמד להם, אלא עוצמת המסר והחזון, כמו משה רבנו שהיה כבד פה וכבד לשון או מלך אנגליה ג'ורג' השישי.

תקשורת ההמונים השתנתה והשתכללה פלאים. מרחק גדול עברנו מאז נאומי הכיכרות באתונה, של אריסטו, סוקרטס ואפלטון, ועד לעידן התקשורת האלקטרונית והווירטואלית, הקולנוע, הטלוויזיה, הפייסבוק, האינסטגרם והטוויטר.

כלי התקשורת השתנו, אך כללי התקשורת נותרו בעינם. אל לנו ללכת  שבי אחרי תעלולי פרסום וגימיקים "בל נגחך את עצמנו לדעת".

חברותיי וחבריי חברי הכנסת,

מלך צרפת לואי ה- 14 טבע את המילים

"המדינה זה אני". ואילו אנו מחוייבים לאמר לאזרחי ישראל באומץ וביושר "המדינה זה אתם".

אתם אזרחים בני כל הדתות, יהודים ערבים, דרוזים, נוצרים, צ'רקסים ובני דתות אחרות. אתם בני כל העדות, תושבי העיר והפריפריה, מושבים וקיבוצים, כפרים וישובי הבדואים. אתם ותיקים וחדשים, אישה ואיש, נערה ונער. אתם דתיים וחילוניים, נשים וגברים, שכירים ועצמאיים, עובדים וגמלאים -  המדינה זה אתם.

אדוני הנשיא!

גם אתה נבחרת לכנסת לפני 27 שנים וביחד היינו עדים לאירועים ומבחנים קשים שעברו על מדינתנו הצעירה.

עברנו מלחמות עקובות מדם, חלקן בהסכמה רחבה, חלקן במחלוקת קשה. עברנו מהפכים שלטוניים. כאן התמודדנו עם רצח שר. כאן חווינו בכאב עצום ובתדהמה רצח ראש ממשלה.

עברנו מהלכים פוליטיים של התיישבות במחלוקת כמו גם פינוי כואב של משפחות מבתיהם. נחשפנו לגילויי גזענות חשוכה, לאלימות ולשנאת אדם, שהרימו ראש ועוררו בנו תחושות של סלידה ובושה.

ידענו אתגרים, ידענו סכנות, אך הדמוקרטיה הישראלית ידעה להתמודד עם כולם.

תפקידה המרכזי של הדמוקרטיה לשמור על חירותו  של האדם באשר הוא אדם, ולא לשכוח לרגע כי מבחנו של הרוב להגן על זכויות המיעוט.

מכובדיי,

הדמוקרטיה הישראלית אינה מסיתה, אינה מגנה, אינה מתנגדת לאלה המתייחסים אליה ברצינות ומאמינים כי היא כלי לשנות את חייהם.

היא אינה מגנה, אלא מכבדת, המוני קיבוצניקים שמגיעים לחדרי האוכל חדורי אידיאולוגיה להצביע בהמוניהם.

היא אינה מגנה, אלא מכבדת, מתנחלים שמתייצבים כאיש אחד בקלפיות חדורי להט אידיאולוגי להצביע בהמוניהם.

היא אינה מגנה, אלא מכבדת, אלפי חרדים חדורי אמונה, שנוהרים לקלפיות להצביע בהמוניהם.

היא גם אינה מגנה, אלא מכבדת,  אזרחים ערבים שנוהרים לקלפיות חדורי אמונה ואידאולוגיה להצביע בהמוניהם.

אלה וגם אלה בניה האהובים ,הרצויים והמוערכים של הדמוקרטיה הישראלית.

חברותיי וחבריי חברי הכנסת,

אל שערנו מתדפקות להן רוחות עזות של שנאה, השואבות את תוקפן מהדתות השונות.

מלחמות דת מכל סוג שהוא הן איום גדול לאזורנו ולעולם כולו. עלינו לשוב ולהזכיר כי שורשיהן האמיתיים של הדתות השונות, יונקים את השראתם מהרעיון הנאור של "ואהבת לרעך כמוך". מסר אוניברסלי העומד בבסיס כל הדתות המונותיאיסטיות.

ביהדות, בויקרא פרק י"ט פסוק י"ח נאמר: "ואהבת לרעך כמוך" ורבי עקיבא הוסיף והשלים: "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה".

בנצרות, בברית החדשה בבשורה ע"פ מתי פסוק :19 "כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך".

באיסלאם- בחדיצ' אל- נבאוי, אשריף מיוחסת למוחמד האימרה: "אף אחד מכם אינו מאמין באמת עד שהוא מבקש עבור אחיו את מה שהוא מבקש עבור עצמו".

כל מי שעורף ראשים, שורף נערים, רוצח ילדים, סוקל נשים, אינו מקדש את הדת אלא מחלל אותה. נגד כל אלה אנחנו צריכים להתאחד למלחמת חורמה ללא פשרות. לא מתוך שנאה אלא מתוך הגנה עצמית על ערכינו האוניברסליים. כי התנגדות לשנאה באמצעות שנאה רק גורמת להפצתה.

מכובדיי,

שדים רבים מתרוצצים בתוכנו. השד העדתי, השד הלאומני, השד הדתי ועוד שדים רבים הגדלים בסתר, בחסות החשיכה,  ממתינים לאות, לפתיל שיוצת באמירה מסיתה, באפליה פוגענית או בביטויי שנאה וגזענות.

לאחרונה נחשפנו לאירועים קיצוניים מכל עבר , אירועים קיצוניים של אלימות נגד אמנים המביעים את דעתם, ואירועים קיצוניים בדמות אמירות פוגעניות של פרופסורים, אמנים ואנשי רוח, ואינני יודע איזה מעשה נבלה שפל יותר. האם שפלותו של איש הזרוע המפעיל אלימות של עבריינים, או שמא שפלותו של איש הרוח המבזה אחרים ללא כל מעצורים.

אני פונה מעל דוכן זה לאחריות לאומית של כל אזרח ואזרח. אנא החזירו את חרבות השנאה והזעם אל נדניהן, בואו ניתן להן את ההזדמנות להפוך לאיתים ולמזמרות, כי ילדנו כולנו, הגדלים כאן, חילונים ודתיים, מזרחיים ואשכנזים, ערבים ויהודים, יודעים היטב כי לא על אמנות הכידון והחרב יבנה עתידם אלא על אמנות התעשייה המתפתחת, החקלאות הפורחת, המחשב והמקלדת.

אדוני הנשיא,

הפערים בחברה הישראלית מעמיקים וכואבים ויש למצוא להם תשובה אמיתית.

מחאות וזעקות היוצאות מן הלב לא ימצאו מזור על ידי הצהרות.

מאות אלפי קשישים וילדים רעבים לא ישבעו מדוחות של עליית התל"ג,  

זוגות צעירים לא ימצאו קורת גג תחת נתוני הצמיחה,

אל לנו להסתפק בחיזוקה של הכלכלה, עלינו לחזק את החברה והאדם החי בתוכה.

  אל לנו להסתפק במדינה עשירה אלא למצוא דרך לחזק את עניי עירנו.

אדוני ראש הממשלה,

בקרוב הכנסת תעניק לך אמון מחודש ואתה תעמוד בפני דילמות אמיתיות ,דילמות של מנהיג.

כי ישנם נאומי בחירות וישנה מציאות, ישנן התחייבויות פוליטיות וישנה מחויבות למדינה, ישנן מחויבויות לטווח קצר וישנן מחויבויות לעתיד הרחוק יותר.

אדוני ראש הממשלה, אתה ראש הממשלה של כולנו וזוהי חובתך לרפא את הפצעים בתוך החברה הישראלית, כמו כן מחובתך להתייצב למערכה המדינית הקשה, המורכבת ,המצפה לנו, בעצם ימים אלה.

עליך לגייס את כל כישרונותיך, כדי שהעולם המערבי כולו ובראשן ארה"ב יעמדו לצידנו באותה נחישות ועוצמה בה עמדו לצידנו כל השנים ,ומול הציר  הפונדמנטליסטי  ,ציר איראן- לוזאן –תימן ,נדרש לבנות את ציר ריאד-עמאן -רמאללה-קהיר.

מול כל אלה , תצטרך להתייצב לא כמנהיג הליכוד, לא כמנהיג הקואליציה , אלא כמנהיג המדינה וכמשרת העם.

אדוני ראש הממשלה

במקורות אין הפרדה בין צדק חברתי ובין שלום.וכך נאמר בספר תהילים: "חסד ואמת נפגשו, צדק ושלום נשקו , אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" ועוד נאמר  "רדוף שלום והשיגהו".

ולכן אדוני ראש הממשלה ,אני מאחל לך כי ממשלתך החדשה שתקום תפעל תחת מדיניות של "צדק חברתי ושלום נפגשו ונשקו".

אדוני הנשיא,

חברותיי וחברי הכנסת,

מכובדיי כולם

אסיים בנימה אישית.

כשבועיים לפני פטירתו של אבי ז"ל הצלחתי לנהל עימו את השיחה האחרונה לפני שצלל לתוך ערפול וחוסר יכולת לתקשר.

שאלתיו: תגיד לי אבא, מה אני יכול לעשות וטרם עשיתי כדי להחזיר ולו במעט מהחוב העצום שאני חייב לך על כל מה שעשית עבורי יחד עם אימא ז"ל במשך כל חייכם.

אבי חייך אליי חיוך אחרון של טוב לב ואמר: אינך חייב לי, אישית, דבר.

זה אינו חוב זוהי מחויבות. העוברת מאב לבן ומבן לנכד במשך כל הדורות. עשה למען ילדיך, עשה למען עמך

ובכך יתאזן החשבון מול אמא ומולי".

במילותיו האחרונות האיר לי אבי את הדרך לחיים, הוא בחר שלא להטיל עליי חובות לפירעון, בחר שלא להעיק עליי בהתחשבנויות ובתחושת אסירות תודה. הוא בחר להעניק לי השראה ותקווה לעתיד.

אני מאמין בכל ליבי שזו הבחירה שצריכה להאיר את דרכנו.

אנו חברי הכנסת שנשבעים אמונים למדינה ולחוקיה חייבים לראות בשבועה זו התחייבות להעניק לציבור חזון גדול שיבטיח את עתיד הדורות הבאים.

חברותיי וחבריי,חברי הכנסת,

 אנו בערבו של חג הפסח, חג החירות, ואני מאחל  לכל בית ישראל שלא תהיה משפחה אחת שלא תסב סביב שולחן הסדר. אני רוצה לאחל לאחינו הנוצרים בישראל,  חג פסחא שמח, "עיד פיסאח מובראק" , ולאחינו המוסלמים ולבני כל הדתות "כל עם אונתו בחיר" ושאביב  הקרוב יביא  עימו בשורות של צמיחה ופריחה לכל אזרחי ישראל, חג שמח והצלחה לכולם, חג שיבשר צדק חברתי ושלום.

אני מבקש להודות לסופר ולמשורר ארז ביטון ,חתן פרס ישראל ולזמר ארקדי דוכין ,שהסכימו להשתתף בטקסי הכנסת היום, זו עוד הוכחה לקיבוץ הגלויות במדינת ישראל.

אני מבקש להודות לצוות המקצועי בכנסת, שעמל בהערכות לישיבה חשובה זו. למנכ"ל הכנסת מר רונן פלוט ולצוות העובדים כולו.

למזכירת הכנסת, הגב' ירדנה מלר ולצוותה.

למנהלת מחלקת הטקסים הגב' מירי יכין ולצוותה.

ליועץ המשפטי לכנסת מר אייל ינון וצוותו.

ולכל העובדים כולם- תודה רבה.